<h1>סמ"ג לאוין סימן רמ"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
שנינו בפרק אין בין המודר (נדרים ל"ג א') ראובן שנאסרה עליו הנאת שמעון בין בנדר בין בשבועה מותר לו לשמעון לפרוע חוב שעליו שהרי לא הגיע ליד ראובן כלום אלא מנע ממנו התביעה ומניעת התביעה אינו בכלל איסור הנאה (ע"פ רמב"ם נדרים פ"ו הל' ד'), וקורהו שם מבריח ארי, אף על פי שיש הפסד למבריח, וצריך להתיישב בההיא דהכונס (ב"ק נ"ח א') שאומר מבריח ארי לית ליה פסידא, ומפרש[ינן] דמיירי שם במבריח שלא מדעתו של מבריח כגון שת[ו]קפו חבירו לכך (שם תד"ה א"נ), ובעניין זה מדבר במבריח שהוא עצמו לא ידע. ומלמדו תורה שבעל פה שהרי אסור ליטול עליה שכר אבל לא תורה שבכתב שנוטלין עליה שכר, ומותר ללמד את בנו (ע"פ הל' ז' שם). ומקריב את קרבנותיו, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע ביומא (י"ט א') ובקדושין פרק קמא (כ"ג ב') הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו (ע"פ נדרים ל"ה ב' תד"ה איבעיא).
